אלדן תחבורה בע"מ נ' זרח ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 6.6.10 בכביש 22 לכיוון גשר פז "נפגשו" שני הרכבים המעורבים בתאונה נשוא התביעה, וארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה").

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו הנהג ברכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), והעיד בפני נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו הנהג ברכב הנתבעים מסוג משאית (להלן: "המשאית").

המשאית נסעה בנתיב השמאלי ורכב התובעת נסע בנתיב הימני.

אין חולק כי בעקבות התאונה רכב התובעת נגרר על-ידי המשאית, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה.

רכב התובעת נפגע לאורך צידו השמאלי – פנס איתות, כנף שמאלית קידמית, דלת אחורית שמאלית, בית גלגל אחורי שמאלי ודלת נהג.

רכב הנתבעים נפגע בצידו הימני קידמי.

במהלך הדיון הוצגו תמונות של רכב התובעת, והנתבע 1 השיב כי אין לו תמונות. אולם בסוף הדיון, בעת הסיכומים נזכר נתבע 1 כי יש בידיו פלפון, בו צולם רכבו לאחר התאונה, וב"כ התובעת לא התנגדה להצגת התמונות.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, כאשר נסע עת/1 בנתיב נסיעתו, המשאית שנסעה בנתיב השמאלי סטתה לעבר נתיב נסיעתו, וכך ארעה התאונה. לפיכך, הנתבעים אחראים לקרות התאונה.

לטענת הנתבעים, רכב התובעת נסע בנתיב הימני, ולפתע עקף רכב התובעת מימין למשאית, ופגע בה. לפיכך, עת/1 אחראית לקרות התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי סטה עם רכבו לעברו של מי.

עסקינן בגירסה מול גירסה, ועל בית-המשפט לבחון האם בפניו ראיות או עדויות אשר יש בהן כדי להטות את הכף לטובת אחת הגירסאות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לדחות את התביעה.

ובמה דברים אמורים:

בקצירת האומר, עת/1 העיד כי נסע בנתיב האמצעי, שמי שרוצה להגיע לאותו כיוון צריך להשתלב לנתיב זה. לשיטתו, המשאית סטתה לעבר נתיב נסיעתו ופגעה בו.

בהודעת הנהג – ת/1 ציין עת/1 כי נהג המשאית "חתך" לתוך הנתיב שלו, ופגע ברכבו בצד שמאל וגרר אותו כ- 100 מטר.